NEET הוא מושג שהוטמע על ידי ה OECD לתיאור בני נוער חסרי מעש: שאינם בתעסוקה, השכלה או הכשרה ואשר נמצאים בסיכון גבוה להדרים חברתית בשל מחסור חריף בכישורים הנדרשים לשיפור מצבם הכלכלי. 30% מהצעירים הערבים בישראל (נכון לנובמבר 2021) נמנים תחת קטגוריה זו. המחקר מלמד על מתאם חזק בין אחוז גבוה של צעירים חסרי מעש לבין שיעורים גבוהים של פשיעה לבין דפוס התנהגות חריג כפי שבא לידי ביטוי בעלייה של 50% בפשיעה של צעירים ערבים בישראל  ו-6,000 התיקים הפליליים החדשים בקרב בני נוער ערבים שנפתחו בין השנים 2015-2019. (מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל, דצמבר 2021). חוסר המעש ותחושות הניכור הם מהגורמים העומדים מאחורי העלייה בפשיעה בחברה הערבית העכשווית בישראל. יש צורך מיידי למצוא דרכים להעניק לצעירים אלו תחושת שייכות, הזדמנויות להשתלבות ולניידות חברתית היכולים לתמוך בתכנון עתיד מיטבי לעצמם בחברה הישראלית.

המפתח למטרות אלו הוא השבחת העברית: מנתונים עולה כי 6,600 צעירים ערבים שנולדו בין השנים 2002-1991  אינם יכולים להתקבל לאוניברסיטה בישראל, משום שאינם יכולים לעבור בהצלחה את מבחן הידע בעברית (יע"ל). לאי שליטה בשפה יש גם השפעה דרמטית על אחוזי הנשירה במהלך שנת הלימודים הראשונה. היעדר שליטה בשפות העברית והאנגלית לא רק פוגע בסיכויי הקבלה של מועמדים מקבוצות מוחלשות למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, אלא שהוא מצמצם את עולמם התרבותי באופן משמעותי ביותר. ישנם פערים עצומים בין הוראת עברית ואנגלית בבתי ספר ערביים בישראל לבין הכישורים הנדרשים מהצעירים בדרך אל המצוינות האקדמית. פערים אלו מציבים גם את הצעירים האלה בעמדת נחיתות ביחס לדוברי עברית כשפת אם ומהווים מכשול מרכזי להטמעה ולהשתלבות חברתית, תרבותית וכלכלית מוצלחת.

הניסיון מצביע על כך שצעירים ערבים אינם מודעים לפערי הידע שלהם ולכישורי האוריינות הנדרשים להשתלבות ולהצלחה בלימודים האקדמיים. מי שכן מודע לזה ונרשם לקורסים ללימוד עברית, מתמקד ביעדים אינסטרומנטליים צרים ולא ביעדים אינטגרטיביים, מבלי להבין את חשיבות השפה בתהליכי הצלחה ומוביליות חברתית. השיטה הרווחת היום במערכות החינוך השונות ובמוסדות להשכלה גבוהה להוראת העברית כשפה שנייה מחייבת חשיבה מחודשת ויישום שיטות חדשניות.

מחקרים מראים כי לרקע התרבותי, לדימוי העצמי ולזהות של בנות ובני קבוצת המיעוט יש חשיבות מכרעת במידת המוטיבציה שלהם/ן לרכוש את השפה השנייה, שפת הרוב. הפתרונות הפדגוגיים והטכניים לשיפור תהליכי למידת שפה צריכים לשלב מושגים סביב זהות שמטרתם לחזק את יכולות החשיבה והתכנון לטווח ארוך כך שהעתיד יהפוך לכוח מניע ללימוד שפה.

המערך לגיוון והכללה יוצא במחקר מעמיק על ההקשר התרבותי שבמסגרתו נלמדת השפה העברית כשפה שנייה והעמדות התרבותיות והאישיות המשפיעות על תהליך זה. הנחת היסוד שלנו היא שלימוד העברית אינו מאמץ טכני בלבד. מדובר בתהליך עומק המושפע מהערכים והנורמות התרבותיות של קהל הלומדים, מהיחס של הלומד לחברה הישראלית, לתרבות היהודית ולשורשיו הוא:, ביתו וממשפחתו. שפה היא חלק מרכזי מזהותו של אדם, ואימוץ שפה חדשה עלול להיתפס כאיום ולהגביר את הצורך של האדם בהגנות ובהעמדת חסמים. הוראה יעילה של העברית צריכה להתחשב במנגנוני ההגנה הללו ולעבוד איתם.

לאחר ביצוע המחקר, יבחן המערך לגיוון והכללה טכנולוגיות אפשריות שיש ביכולתן ליצור חווית למידה סוחפת ומוחשית בה התלמידים יוכלו לתרגל את העברית במצבי חיים רלוונטיים המכינים אותם להשכלה גבוהה. בפיתוח פלטפורמת ה- Metaverse בעולם היום מושקעים הרבה משאבים מה שהאיץ באופן מרתק את ההתפתחות בתחום לימוד שפה שנייה דרך השימוש בטכנולוגיה זו. זהו כלי  המוכר כיעיל בהקניית מיומנויות חדשות בצורה מרתקת..  המיזם שלנו במערך יפתח קורס מטאוורס המותאם לנורמות התרבותיות הספציפיות ודרכי הלמידה של התלמידים, תוך התחשבות בדרכי חשיבה שונות ואסטרטגיות למידה השונות בין קבוצות חברתיות ותרבותיות. באמצעות ראיונות ותצפיות וכן על ידי התייעצות עם מומחים, התוכניות שלנו צפויות לעצב פתרונות טכנולוגיים יעילים כדי להועיל לקהלים המגוונים שלנו. טכנולוגיית Big Data תאפשר לנו לעקוב אחר התקדמות התלמידים ולהתאים את התכנית לצרכיהן של קבוצות תרבות מגוונות. לתכנית תתווסף מחקרי הערכה במטרה לבחון את השפעתה.

מטרות המיזם:

1. לפתוח את השערים להשכלה גבוהה איכותית לקבוצות גיוון בישראל באמצעות הוראה יעילה של השפה העברית כשפה שנייה.
2. להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית וביג דאטה ליצירה ויישום פדגוגיה חדשה להוראת עברית כשפה שנייה.
3. ליצור וליישם תוכניות פדגוגיות מותאמות אישית המנוטרות באמצעות טכנולוגיית Big Data לקבוצות תרבותיות ספציפיות המתחשבות במרכיבי התרבותיות והזהויות שלהם.
4. לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם שימוש בטכנולוגיה פדגוגית זו לקידום אוכלוסיות חברתיות וכלכליות מודרות, באקדמיה ובשוק העבודה התחרותי.